בישראל יש זן חדש של מכוניות שכאילו נתפרו לעשירון התשיעי, מכוניות "כמעט טסלה". הפרופיל של הלקוחות מוכר היטב: הם מגדירים מחדש מהי "יוקרה" באמצעות אימוץ של מאפיין חדש ועממי שמבחינתם נתפס כיוקרה, כלומר "טכנולוגיה". טכנולוגיה מתבטאת בגודל המסך, באורות הזורחים, באפליקציות. פעם טכנולוגיה התבטאה במערכת מתלים טובה, במנוע חזק, בביצועים מרשימים, בנוחות עילאית והנאה מנהיגה. היום טכנולוגיה מתבטאת ביכולת של הרכב להשמיע צלילי נפיחה.
זיקר X היא אחד מרכבי הכביש־שטח היותר מעניינים שמגיעים לישראל מסין ויש לכך שפע של סיבות: קודם כל, ג'ילי היא בעלת הבית של זיקר וגם של וולוו וגם של סמארט, לכן זיקר X חולקת פלטפורמה עם וולוו 30 EX וגם עם סמארט החדשה, אבל למען האמת היא נראית יותר טוב מהן. הסוד הוא בחוסר המחויבות לערכים הישנים. וולוו תמיד צריכה להזכיר ללקוחות שהמכוניות שלה כבר אינן קובייה, סמארט צריכה להזכיר ללקוחות שיש בה מן המרצדס. זיקר לא חייבת כלום לאף אחד, ולכן היא נראית נפלא. אפילו השם "זיקר", שמואר מאחור באותיות LED, לא נראה מוזר. זיקר לא מתביישת להיות חדשה בשכונה וזה מדליק.
זיקר מתניעה, יש לה רמקול חיצוני שמשמיע מוזיקה ועוד שטויות, אבל רק למי שבחוץ. אפשר לנטרל את זה ואפשר להיות נבוך, בהתאם לסיטואציה. מרווח המחיה של זיקר X מרשים במבט ראשון. תא המטען מעט קטן. יש לו רצפה כפולה שאפשר להכניס תחתיה פריטים אבל רק אם הם שטוחים. תא הנוסעים מתוכנן באופן מרשים: יש גג זכוכית לכל האורך שנותן אווירה של תא נוסעים גדול מכפי ממדיו (אם כי עדיין אין וילון). יש גימיקים פשוטים שעובדים: תא משקפיים מעל ראשו של הנהג, מתלים מיוחדים לחפצים בקורות (אם כי מעיל תלוי כנראה יסתבך בדלת). מאחור יש שפע מרשים של מקום. פתחי המזגן ממוקמים בקורות האחוריות, יש שפע של שקעים ושפע של מקום. איכות החומרים סבירה. מקדימה תנוחת ישיבה טובה, המושב קצת קצר.
כל מה שקשור לרמת התפעול כבר שונה מאוד וניתן לחלוקה: הכפתורים, שתפעולם מוזר, והמסך, שתפעולו בעייתי. במישור שמתקיים מחוץ למסך: את איתות החירום מפעילים מהגג. אין תא כפפות. את מתגי החלונות דוחפים קדימה כדי להוריד חלון במקום למשוך, מתג האורות קשה להבנה. כדי להפעיל את בקרת השיוט צריך לדחוף את ידית ההילוכים למטה פעמיים כמו בטסלה, כדי להפעיל את המגבים צריך למצוא מתג קטן שנמצא דווקא על ידית האיתות, שאינה כוללת הפעלה סבירה למנגנון האורות. הבעיות האלה ממחישות בעיקר הבדלי מנטליות: לפעמים כדי להיות מיוחד לא צריך להיות שונה להכעיס.
על הבעיות הקטנות בהנדסת האנוש ניתן לסלוח. זיקר X היא מכונית מדליקה, והיא מציעה ללקוחות תכונות שקשה מאוד למצוא בהרבה מכוניות: מצלמות שמתעדות את מהלך הנסיעה, מצב מנוחה מיוחד לטעינה, מערכת חניה אוטומטית, תאורות אווירה משתנות, הרשימה כה ארוכה שלוקח כמה ימים להבין מה עושה כל כפתור.
הבעיה היא שזיקר X היא מכונית שקשה להבין גם לאחר קריאה קדחתנית של ספר הנהג. המזגן לא מפעיל מדחס בתחילת הנסיעה. ההגה מסתיר חלק מהמסך. יש לה מצב שפותח את החלונות, מפעיל את האורות בקצב ומנגן מארש חתונה. בשאיפה, מתחתנים בחיים פעם אחת, יש דרכים יותר טובות. כל פעולה, גם להפעלת הגימיקים הלא נחוצים וגם להפעלת מערכות חיוניות, דורשת כניסה לתפריטים ותתי־תפריטים באופן שאינו אינטואיטיבי.
הגישה של זיקר היא של תא נוסעים נקי, אז על ההגה יש רק שני מתגים (ללא כל כיתוב), כל אחד מהם אחראי לעשרות הפעלות של מערכות שונות. חלק מהמערכות, למשל הבלימה הרגנטיבית, מופעלות רק מהמסך. בירידה מערד לסדום ניסיון להפעיל את הבלימה הרגנטיבית כמעט נגמר בתוך משאית, מזל שיש מערכות בטיחות אקטיביות מרובות, אך הן עובדות בצורה אגרסיבית למדי ובלתי פוסקת. אי אפשר שלא לתהות: זיקר X היא באמת מכונית חשמלית חמודה עם שפע של אופי, מכונית שקל לאהוב. מדוע היצרנית בחרה להרוס את מה שעובד?
זיקר X מאיצה היטב, היא שקטה יחסית, כיף לנסוע בה, והיא לא זוללת קילומטרים מהסוללה בקצב מוגזם. הטווח הריאלי שלה הוא פחות או יותר 350 ק"מ, וזה סביר מאוד בהתחשב בקיבולת הסוללה, 66 קילו־ואט, היא נטענת מאוד מהר בעמדת טעינה מהירה. הנסיעה עצמה שקטה ואין שפע של רעשי צמיגים בתא הנוסעים, עדות לפרי שיתוף הפעולה של ג'ילי עם החברות שתחתיה.
אבל שיתוף הפעולה אינו מתבטא בתחום אחד חשוב: הנדסת השלדה. בסמארט, שחולקת מכלולים עם זיקר X, הצליחו לקחת את כל משקל הפלטפורמה הזאת ולייצר מערכת מתלים טובה יחסית. ב־X מערכת המתלים מכוילת בחלק האחורי ברכות מוגזמת. בעיר היכולת הזאת טובה, ו־X בולעת בורות בשמחה. אבל ברגע שהבור הופך מעט משמעותי, או שהמהירות עולה, X מבהירה שהיא לא רוצה לשתף פעולה בכלל. הדבר אינו נכון רק לנהיגה ספורטיבית, מה שרוב הישראלים לא יחוו, אלא לכל מי שיצטרך לבלות במושב האחורי בנסיעה בין־עירונית על כל מה שאינו כביש מושלם ויחוש את תחלואי הכביש היטב.
בסופו של יום, זיקר X היא מקרה מבחן מעניין מאוד למצבו של שוק הרכב הישראלי. כיום יש בישראל מעמד חדש של לקוחות שמבחינתם איכות מתבטאת בחדשנות והחדשנות מתבטאת באפליקציות. זיקר X עולה 185 אלף שקל בגרסת המבחן. מחירה של סמארט חדשה שחולקת את חלק מהרכיבים כעת מגרד את ה־200 אלף שקל לגרסה מאובזרת היטב. חשמלית עממית בגודל דומה, כלומר אטו 3 של BYD, עולה בערך 175 אלף שקל וגם ג'יאומטרי C של ג'ילי. זיקר X היא מכונית מעניינת, אבל לא מכונית שאיכויותיה ההנדסיות מציבות אותה בקטגוריה אחת מעל הסיניות העממיות, כך שהדילמה משמעותית: האם להוסיף כסף על מחירה של חשמלית עממית כדי לקבל אורות מרקדים, מצלמות ומוזיקה לעוברים ושבים או להוסיף יותר ולקבל לדוגמה את סמארט, שנושאת על חרטומה סמל של מותג מוכר? במקרה של זיקר X מדובר במכונית שניכר שתהיה רלבנטית לקבוצה מאוד ספציפית של לקוחות, שמתארים מכונית במילה "הצגה". אלה לקוחות שתפיסת המכונית שלהם אינה של כלי רכב, אלא של מוצר אלקטרוני, מה שמייתר תכונות כמו איכות נסיעה ומעלה על נס את המסך - מה שגם מעלה תהייה כמה זמן מכונית כזאת תישאר רלבנטית אחרי שיסור חנם של האורות המרקדים והאפליקציות.
עבור לקוחות שרואים במכונית מוצר אלקטרוני, זיקר X בהחלט מתאימה. אבל עבור לקוחות שמחפשים מכונית ולא סמארטפון נייד, עצם העובדה שלקונצרן ג'ילי יש כמה מכוניות שחולקות את הפלטפורמה הזאת מוכיח כמה זיקר X לוקחת מן המתחרות האירופיות, אבל עדיין לא נמצאת ברמה שלהן.
אהבנו
עיצוב, תא נוסעים
אהבנו פחות
הנדסת אנוש
מתחרים
BYD אטו 3, סמארט
לסיכום
סמארטפון מצוין. מכונית מסובכת
זיקר X לונג ריינג'
מנוע: חשמלי, הספק מרבי 272 כ”ס, מומנט מרבי 34.9 קג”מ
ביצועים: מהירות מרבית 180 קמ”ש, זינוק ל־100 קמ”ש ב־5.6 שניות
קיבולת סוללה: 66 קוט"ש. טווח נסיעה רשמי 445 ק"מ
צריכת אנרגיה: נתוני יצרן 16.3 קוט"ש. נתוני מבחן 18.4 קוט"ש
בטיחות: 7 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק פומבי. סייען בלימה, היגוי אקטיבי
קבוצת זיהום: 1
מחיר: 185 אלף שקל
